לפני הכל:
מגייסים את המשפחה. בלי תמיכה של בן/בת הזוג זה פשוט לא יקרה. בן זוגי תפקד כאב חד הורי לאורך תקופת הלימוד ולו שמורה זכות משמעותית בעובדה שעברתי…
מפרסמים ברבים את הכוונה לגשת. כמה שיותר יותר טוב. לחץ סביבתי זה גורם מדרבן (שלא לדבר על הפאדיחה אם נכשלים…)
מגדירים תאריך יעד – הקורס שלי היה אמור להסתיים באמצע יולי (ואז היה צוק איתן והשיעור האחרון נדחה ליום הבחינה שלי…) ותכננו לטוס לחופשה באמצע אוגוסט. המועד היחיד שהיה פנוי היה ביום הטיסה…
תהליך הלימוד:
לפני הקורס –
ריכוז חומרים (ספרים, מצגות, סרטונים)
מעבר ראשוני על הדומיינים (יש כל מיני תקצירים באינטרנט, שווה כדי להבין מול מה אתם מתמודדים)
קבלת סדר לימוד הדומיינים מהמרצה
לפני השיעור הראשון –
קריאת הדומיין המלא (כן כן) בספר ההכנה שבחרתם.
לפני השיעור השני –
מעבר על מה היה בשיעור הקודם כולל השאלות המסכמות.
קריאת הדומיין המלא…
לפני השיעור השלישי –
מעבר על מה היה בשיעור הקודם כולל השאלות המסכמות.
קריאת הדומיין המלא…
נראה לי הבנתם לאן זה הולך…
המטרה של הקורס היא לא ללמד את החומר (ואת זה אני אומרת כיום בשנת2019 אחרי שאני בעצמי מרצה לCISSP 5 שנים). אם תסמכו על הקורס לא תעברו את הבחינה. הקורס נועד לתת דגשים, להבהיר נקודות מורכבות, אתם אמורים לדעת על מה מדובר…
לפני השיעור האחרון –
מעבר על סיכום החומר (כן, כדי לעבור על החומר יותר מפעם אחת תצטרכו לסכם בשיעורים. אני יודעת זה מעצבן – 12 שנות לימוד בביה"ס + שני תארים העברתי בלי לסכם כמעט, אבל כבר בשבוע הראשון הבנתי שאני לא אקרא פעמיים את שון האריס על כמעט 1500 עמודיו, וגם לא את ה700 של ISC…)
ביצוע בחינת תרגול מלאה אחת כדי להבין מה מצבכם…
לקראת הבחינה – אז זהו, הקורס נגמר, יש תאריך לבחינה והספירה לאחור החלה, עכשיו מה, איך לעזאזל מתכוננים (גם נפשית) ל6 שעות בחינה (זו הייתה החוויה שלי, מי שניגש כיום ל3 שעות – לפחות הסבל הזה נחסך…).
מושגים – מי שעושה את הקורס הרשמי מקבל כרטיסיות תרגול (כיום אין כרטיסיות פיזיות, אבל יש אפליקציות flashcards מצוינות), בעיני זה השלב לעבור עליהן, עוברים אחת אחת ומוודאים שכל המושגים מוכרים לכם. מה שכן עובר לצד, מה שלא, נשאר לתרגולי המשך. המטרה היא לעבור פעם בכמה ימים על ערמת הכרטיסים ולצמצם אותה יותר ויותר (עד שנשארים המושגים שאתם באמת לא מבינים…)
עוברים על כל החומר שוב (נכון, עשיתם את זה שבוע שעבר לקראת השיעור האחרון, די עם התירוצים!)
אגב זה השלב שמי שלומד מכתיבה מתחיל לעשות סיכומים. לי זה עבד, בעיקר בדומיינים הפחות מוכרים. סוג של תקציר לסיכום…
תרגול תרגול תרגול! כמה שיותר יותר טוב. בואו נגיד שאני לא חושבת שמישהו מגיע לבחינה הזו ואומר "אני בטוח עובר". זו לא בחינה שאפשר להיות 100% מוכנים אליה (לפחות לא בהרגשה), אבל עדיין, כמה שתעשו יותר שאלות ורצוי גם סימולציות בתנאי "אמת" (בשקט לשבת את כל ה250 שאלות, בלי טלפונים והסחות דעת) כך תגיעו לבחינה שאתם כבר יודעים איך להתמודד.
לגבי התרגולים – גם בקונארד וגם בשון האריס ניתן בסוף כל בחינה לעבור על כל השאלות שוב ולראות את התשובות הנכונות והלא נכונות, בעיני זה הלימוד האמיתי. אני עברתי על כל השאלות שוב, אלו שידעתי כי ידעתי רצתי מהר, אבל בשאלות שהתלבטתי לגביהן (גם אם צדקתי בסוף) וכמובן בשאלות שטעיתי בהן, התעמקתי. אם ההסבר היה הגיוני והבנתי מיד – התקדמתי, אם לא הלכתי לספר והתחלתי לקרוא. מבחינה לבחינה היו פחות כאלו.
אגב אני לא יודעת אם זה קורה לכולם, אבל אצלי השיפור היה כאילו בין לילה. הייתי במשך כמה בחינות רצוף על משהו כמו 70% הצלחה, שום שיפור (מה שמאוד תסכל אותי) ואז ביום אחד עליתי למעל 80% ומאז לא ירדתי ממנו. אגב הסטטיסטיקות מדברות על זה ש80% במבחני הדמה מספיק כדי לעבור את הבחינה האמיתית…
אני ניסיתי לייצר לעצמי כמה פעמים סימולציות – בשבועיים לפני הבחינה לקחתי כמה ימי חופש שבהם + בסופה"ש עברתי על החומר ועשיתי בחינות. אני מעריכה שעשיתי משהו כמו 4 בחינות בתנאי "אמת" ועוד לא מעט בחינות קצרות יותר או בחינות תרגול (כלומר בחינות שניתן לקבל רמזים). בימים האחרונים לפני הבחינה עשיתי רק בחינות אמת (מלאות וחלקיות בהתאם לזמן)
בפרק הבא: it’s GO time מה עושים ביום הבחינה…
Comments